חודש מאי בדום היה פעיל מלא ונעים, סופשבוע פרפרים בבטן הביא איתו שוב את החגיגה שבמפגש נשים שמתנתקות מהבית ומתכנסות יחד, פנויות להעניק מטובן לעצמן, אחת לשניה, ולמשהו היותר גדול שנוצר בינהן. אפילו לפני שנכנסים התכנים והפעילויות רק הכינוס הזה, שלא קורה כל יום עושה משהו מיוחד . אני בלפני, תוך כדי וגם אחרי הרגשתי כמו אז בסופשבוע יומולדת של הדום וזה החזיר אותי להתרגשות של ההתחלה. לצפייה בסרטון הולדת הדום סיכומים ורשמים אולי בהמשך... אבל כרגע עוד נהנית מהאפקט של מה שזה עשה וחשוב לי לספר במה בעצם אני עסוקה בעקבות זה... ככל שהדום האדום יותר נודע וקוסם ברעיון שלו לנשים, פוטנציאל ה"מה אפשר לשעות בו" גדל. לאחרונה נחשפתי להרבה וויז'נים מבנות ושפע רעיונות (משובחים) על איזה טעמים הן היו מכניסות באוהל אדום בחייהן. ואני שחזרתי בזכרונותיי להתחלה, חזרתי גם לאיזושהיא מהות מקורית שהייתה שם עוד לפני שהכל התחיל... העניין שלי בהקמת מרחב למפשג נשים הוא בעצם אותו עניין ששלח אותי ללמוד רפואה סינית. לרכוש כלים כדי לתקן משהו שיצא מאיזון. רכיב הקסם שעובד במרפאה ושעושה את ההבדל בין רפואה לבין ריפוי הוא אותו YIN שאני מטפחת בדום. הרכיב הזה כולל כמה אלמנטים עיקריים שהם בעיני כמו הדבק שמדביק את החלקים שהולכים לאיבוד כשמשהו בורח מאיזון. אלמנטים כמו - עצירה, הקשבה, הבנה, חיבור החלקים השונים , מגע, נוכחות, עצה שרואה אתך ... שכל מהותם היא נקבית (להבדיל ממהות זכרית אקטיבית, ממהרת, מתפרצת...) נשמע רך וסטיקי ככה באמצע שעוברים על מיילים... בסביבה יומיומית ופרוצה לכל השפעה, אבל בטיפול כמו במעגל כשהקשב והרצון פתוחים, והסביבה מוגנת , מגלים שמאחורי המילים האלו מסתתרים קודים של הרפייה מדריכות שממש מפעילים נתיבי ריפוי ומעוררים תקווה מחוללת פלאים. כינוס קבוצה של נשים בדום האדום בעיני היא הזדמנות להביא YIN, לתקן מעוות של אי היכרות עם הצדדים האלו בנו, של אי שימוש באלמנטים הנקביים האלו שמיוחסים למרפאים ומטפלים ובעצם מתקיימים במערכת של כל אדם וחזקים במיוחד אצל נשים ובשימוש יומיומי אצל אמהות. אנחנו לא רגילים להשתמש באלמנטים המרפאים האלו על עצמינו ומפסידים כל יום מחדש את הרבדים העמוקים יותר שמתגלים רק בתנאים מסוימים, רק בנוכחות רכיבי הקסם של ה-YIN . בחולי וחולשה ובאי איזון- בין אם בגוף או בתרבות- יש הזדמנות, זו באמת לא קלישאה. הם לא כאן סתם, יש להם תפקיד ולכל חולי, בכל זמן יש את הסיפור שלו. כמה נפלא היה אם היינו יודעות להקשיב ולחבר. לחישות החזרה למהות האלו מדייקות אותי על מה הם הטעמים שאני רוצה להכניס באוהל אדום, במפגש נשים. מה אני מבקשת שיתעורר בך, שיגדל בך כשאת לוקחת חלק במעגל...
חומר למחשבה, עד לפעם הבאה.
