חיפוש

פוסט מלחמה - 7/2014

עודכן: 20 בדצמ׳ 2021



זאת הילדה שלי... זאת הנשמה שלה, עוד לא בת שש וכבר חולמת ארמונות, נסיכות, שמש מחייכת ולבבות בשמיים. אז מה אתן אומרות בנות? באיזה שלב כדאי להכניס אותה לעניינים? מתי ואיך כדאי לספר לה מה באמת יש בשמיים שלנו? איך להציג לה את ההבדל בין מה שיכול היה להיות כאן ומה שיש כאן באמת? ואיך להסביר את ההבדל הזה? אני די בטוחה שאני לא היחידה שנמאס לה מזה... לא היחידה שנגמר לה החשק להיות סוכנת של העולם הזה, ולא היחידה שהתעייפה לה היצירתיות מלהעביר את עיקרי "איך המערכת עובדת" מבלי להסגיר שאני לא מאמינה במערכת הזאת, שהיא לא נושאת את הערכים שלי, לא מבטאת את סדר העדיפויות שלי! לא רוצה להיות זאת שמסבירה לה למה יורים עלינו טילים, למה אנחנו מפציצים בתים ואנשים, למה בתחנת הרכבת בת"א עצרו אותי וביקשו שאתפלל לשלום שלושה נערים שחטפו אותם... ואיך כל זה מתיישב עם עולם הנסיכות הזה שהיא חיה בתוכו. באמת שהתכוונתי בפעם שעברה שהניוזלטר הבא יהיה הזמנה לפעילויות נחמדות עבורכן, רציתי להזמין אתכן לבוא לקבל, להתפתח... אבל המלחמה הזאת שמתרחשת בימינו שינתה לי את כל הסטייט או מיינד

ואת כל התכניות. הפעם אני לא מציעה לכן לבוא לקבל, אני מבקשת מכן לתת משהו... בימים האחרונים הסתובבתי באי נוחות גדולה, לא מפחד אזעקות וטילים ולא מצדקנות פוליטית כזו או אחרת. המקום האימהי שלי, הנשי שלי, שכנראה מתפתח ומדבר את עצמו בקול, כבר לא נותן לי מנוח לנוכח מה שקורה. הקול ה"תמים הזה" שחושב שיכול להיות פה אחרת, שלא מבין מה בנתונים הטבעיים שלנו הביא אותנו לזה שנהרוג שוב אחד את השני, רוצה להישמע! ממש רוצה!!! רוצה עד לא מוכן לסבול למכור לעצמו את מה שעד היום הוא מכר לעצמו: "אין מה לעשות" "אנחנו בתוך סכסוך רב שנים" "אין יתכנות במציאות לשלום במצב הנוכחי" "הדרך הרגישה והרכה טובה למעגלים ולטיפולים אבל אין לה סיכוי בעולם שבחוץ" דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי למה לא? אם את רוצה את זה, אני רוצה את זה, חברה שלי חולוד מכפר קרע רוצה את זה, המון אמהות מעזה רוצות את זה, והנסיכות מהארמון של הילדה שלי רוצות את זה, אז למה זה אי שם במרתף????????????????? עמוק במרתף הבושה, הפדיחה, האמונות שאין לזה מקום אמיתי בעולם במרתף בשכנות למשאלה שלנו שלא יאנסו עוד נשים, שלא יתעללו בילדים, שלא ינצלו את התמימים ואת חסרי הפה (בע"ח) ולא ירדו בחלשים. האם את שקוראת עכשיו רוצה לעבור הלאה למייל הבא ולסכם את דברי כלה לה לנד שאני צריכה להתבגר ממנו? אני מאוד מקווה שלא... אני כאן כבר כמה שנים עם הדרך הזו, בדיוק בשביל לקרב אותנו יחד, להעיז להגיד את דברינו ולחזק את כוחנו. איך אומרים בחנוכה כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן... בלי קשר לדעה פוליטית, מהמקום האמהי (גם אם אינכם אמהות יש בכן את המקום הזה) שלא רוצה שהילד שלכם ימצא את עצמו היורה או חלילה הנורה, מהמקום שמרגיש את המעוות שבדבר הזה ומיואש מהמצב... מהמקום שמבין כמה אנחנו מבזבזים מהקרדיט שקיבלנו מהחיים בהתנהלותנו המובסת. פה אני עושה רגע עצירה חשובה ומציינת שברור לי שיש בנמצא רבבות גברים מוארים ויפים שחולקים את אותן משאלות, אני לא באמת חושבת שרק אמהות רוצות עולם יפה, או שאם היו יותר מנהיגות נקבות העולם היה נראה אחרת... לא די בזה.


ובכל זאת אנחנו הנשים, נוטות יותר להתחבר לקולות ההיגון בנוכחות גברית ולא לתת דרור למשאלות לבנו ובכך מיישרות קו עם הקיים, משתלבות בו ולא נותנות את הטון החשוב שלנו. נוכחות גברית לצורך העניין לא מחייבת הימצאות של זכר בשר ודם בסביבה... נוכחות גברית היא הויברציה השלטת והיא קיימת בחוץ בכל מקום בו אין "מרחב מוגן" (ספת הפסיכולוג, מיטת הטיפולים, שיחה אינטימית, קבוצת התמיכה, מעגל הנשים ועוד...) התפוצצתי מתסכול השבוע מזה שלמרות המאמצים שאני משקיעה בלייצר "מרחב מוגן" כדי להביא נשים יחד, ולקרב את המטרות האלו בסופו של בדבר, אני חסרת משמעות ! אז אם בדרך כלל אני מנסה לפתות אתכן בגדילה אישית, בזמן איכות, ברווחתכן הפרטית, בהעצמה ...

היום אני מבקשת במפורש ולא מתחבאת מאחורי הגיגים ושנינות למינהם- השמיעו את משאלותיכן, אפילו בפני עצמכן, בפניי, אחת בפני השנייה., במרחב מכבד ומאפשר כלשהו.. בלי חשבון של אני נשמעת תמימה, אני מטופשת ולא רצינית.. הרי רצינות הביאה אותנו להווה הזה, שנים של רצינות ,אולי כדאי לנסות משהו חדש! אני צריכה את עזרתך, את נוכחותך, את כשרונך, את יצירתיותך, את יופיך- לבד אני לא יכולה כלום... יש היום המון יוזמות כאלו שצצות, אם את שייכת לאחת מהן, מחוברת לפורום שכזה, הזמיני אותי גם!

אשמח ללמוד, להצטרף, להיות מובלת. רק לא אדישות!!! אנא חיזרי אלי במייל עם תחושותייך, העדפותייך ודעותייך- אני מבטיחה להשתדל להכיל.


תודה על תשומת הלב, ובכלל על הלב, מחכה לשמוע תגובתך דנה











צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול